רשימת השירים

רשימת השירים

דם חדש

דם חדש

 

והנה דם חדש

וכולך נגזרת לכל הכיוונים

מתאימה למה מתאים למי מתאים

מה יאמרו כל האומרים

 

והנה דם חדש

ונדמה שלפניו לא היינו קיימים

 

והנה דם חדש

ואין כבר מחסומים אדים עולים בחדרים

נספר סיפור שינה קסום לילדים

 

דם חדש ניגר

אני לא ניגש

נותן לו להמשיך

לנזול מהפצעים

האם ניתן

האם ניתן לראות אותך?

האם ניתן לתת יד לעיוורון?

מיהו האני אשר מסרב לדעת?

מיהו האני הראשון. האחרון.

על סדר היום

על סדר היום

 

לחיי השמחה האישית

היושבת על הגג

מצפה לזריחה

הרצה למרחקים

של חוץ, בפנים

המחייכת

המעזה לפתוח דלתות

מדורת המערות

שמחת

הענווה שבפנים

זמן מתעבר

זמן מתעבר

 

שצפתי בהקיץ

ומחשבותיי בהריון

שחיתי אל איי חלום

משוטִי סימן השאלה

 

איזה שירים אשמיע לך

כשתהיי בשלבי התהוותך

ואיזה מקומות אראה לך

עוד לפני שתגדל רגליים

ואיזה מילים אכתוב על

בטרם ייפגשו מבטינו

ואיך אלטף

ברוך אוהב

את בטנה של האשה

שתישא אותך

 

נשטפתי הוויה

של אהבה

שטרם התעברה

להתחיל לחכות.

בקצה של יער

בפאתי אוקיינוס

על צמרת בניין

בחודו של מקלט

תחת כל הרוחות

ומעל כל הרעש

 

אחכה

 

קסיסת רגשות לחלקיק הקטן

זה המרכיב את פחד הזמן

זה שיקח אותנו לשם

או לכאן

 

חכה

 

מי תבוא

לאהוב את העור

לקבל שכבות של שתיקה

חליטות של לילות

מי מוכנה להתחיל

 

לחכות

הי אתה

הי אתה

בוא לישון

תתעורר

בוא לרקוד

תעמוד

הי אתה

תחזור אליי

תחלום

תשתה תה

תרשום

הי אתה

אל תדאג

עוד מעט

מעט של עוד

וכבר עכשיו

אתמול.

בתוך הדעת הצלולה..

בתוך הדעת הצלולה

חותרים ימים

חותרים ימים

 

לצד היד המצילה

נמים עיוורים

נמים עיוורים

 

בתור לדרך השנייה

קוברים קוברים

קוברים קוברים

 

נותרה אש בלי מדורה

תביא עדים

תהיה עצים

איפה את?

איפה את?

באיזה מקום רווי יחד את שוהה?

מישהו אוחז בך? את חושבת עליי? את יודעת שאני קיים?

את קיימת?

את כותבת?

את חושבת שאני?

 

איפה את?

מהם רחובותייך?

מהם צבעי הסדינים העוטפים את גופך בלילה?

האם את כמוני מחכה לנקישות?

ליבך פועם?

עבור מי?

עבור מה?

תרצי לצאת מריבועינו?

 

איפה את?

באילו שמיים את בוהה?

אילו צורות את מזהה בעננים?

כואב לך?

כמו לי?

פחות. יותר.

אהבת פעם?

 

איפה את?

את אוהבת אותי?

את מרגישה?

את בדרך?

למי?

תרצי שאגע?

תרצי שאדע?

תרצי לתת לי לתת?

 

איפה את?
מאחורי מסכים של עשן של כאב של חיפוש לא נגמר אני חותר אני בוחר למצוא אני בוחר בך בלי לראות בלי לוותר בלי בגדים אני רוצה כמו לנשום אני רוצה לבנות מחר כמו שעות היום אני מחפש אני מחפש אני מחפש אני אוגר אהבה במחסנים מעלים אבק אני מנקה אני רוצה להשתנות אני רוצה להרגיש אותך אני רוצה לצאת מעליית הגג לחפור תעלות לבנות בית לדעת מה ומי ומתי לדעת הכול להכיר את זיו פנייך למדוד מילים שלא מכיר מילים שלא מכיר פנים ויד מילים שמתגעגעות להאמר נחות בקצוות שיניי ו
איפה את? אהבה מחכה בחוסר סבלנות… סבלנות.. סבלנות.

אהבה. איפה את?

התיידד מחדש ידידי..

התיידד מחדש ידידי

עם ימים שזנחת

עם מגע יד ששכחת

עם טביעות נעלייך

עם תביעות ליבך

כל האני נאלמים דום למשמע את

כל האני נאלמים דום למשמע את

בחלונותיכם

בחלונותיכם

צבע מהבהב מטייח את הקירות

בחוץ אילמים ההולכים ברחובות

ובחלונותיכם

ניתן לראות

את שאתם בוחרים לשתוק

בחדר המדרגות

בחדר המדרגות

 

"בבקשה" אמר

והוא ומקלו פינו את הדרך

לפני הדברים

צעדנו בשקט, לאט

אני אחריו והוא לפניי

שאלתי, "מה שלומך?"

ואז ענה את שענה

ואחרי

חלפתי והמשכתי

ועל השאלה

כבר לא ענה.

אני יכול להיות כולם

כשאני עוצם עיניים

אני יכול להיות כולם

והסגול טורקיז בו בהיתי

מרשה לעצמו לקלף לי את העור

אני לא. יותר.

זגוגיות מריחות ירח

אצבעות משספות ליטוף

אני העדינות האלימה

אני השתיקה השואגת

אני לא. יותר.

מדביק עפעפיים

מותח צוואר

נושם עמוק ללב

שידע, שירצה מספיק

אני כאן יותר מדי

אני יותר מדי אני

אני ללא אני ללא

אבל כשעוצם עיניים

הוא יכול להיות כולם

וכולם כלל לא איתם

באים ללגום את המרחק

לאסוף פירורי תמונות

מה שנשאר

אני לא. יותר.

השכמה

עם שחר

מתחת לסדיניי

תרתי אחר ריחה של אדם אחרת

ולא היה.

אם אחנך מילותיי

אם אחנך

מילותיי

למעיין הולדתן

אוכל לבסוף

להעלם

כליל

וכך

להיות

כל

המילים

כולן

בשתיקה

כל

הריק

המושלם

של

ההוויה

אדוות האגם

היא

אשר תבהה

בשלווה

באדוות האגם

שעה

שהכל

נשרפים ביערות

היא

אימם

של הדברים

להיות

שני גופים רוקדים..

שני גופים רוקדים

נוגעים

חודרים בעד העור

על המסך שמולי

ויודע

אחיזת

עיניים

ומאמין

כי לרגע

חושש

שאולי לא עשיתי אהבה מעולם

אולי מעולם

אולי מעולם לא אהבתי

אולי מעולם לא הייתי נאהב

אולי מעולם לא עשיתי אהבה

נקודות חן

מנקודת מבטנו

הנקודות שעלייך

שונות

 

מנקודת מבטי

הנקודות שעליי

אינן לעולם בגובה עיניי

 

בלי נקודת מבט

כדי למצוא חן

בנקודה אחת

עלינו לראות את המפה שאנחנו

מרחוק

ולטשטש

את הקווים

בין נקודות החן

בשדרת ההולכים

בשדרת ההולכים

קשה יותר ויותר להיות יחפים

לא בגלל הקוצים

לא בגלל חספוס לבנים

בגלל מבט החולפים

זה הנוגע וחוזר להשפיל

ובאותו הצעד ממש

סולל מדרכה חדשה

לרצים עירומים.

מי נמען מי שכאן

מי נמען מי שכאן

 

כמו העשן המתפוגג מופיע ונם

אני יכול לצוף בין לבין

נע בשיוט

נעים בשיוט

כל האיים עמקים כל הגלים סועדים

ההולך זורם יפה כשחופשיים

ובעצם

 

רק תזכירי לי שמותר עוד לאהוב

 

אני אובד בצללים

אני גונב ממקומות אחרים

דברים השייכים צרות

אני בטעות ממסגר מהם קירות

אני אמור לפזר את האפר

אני שותה תה מלבלוב הטעויות

 

נרוץ

 

לתת

 

מי נמען

מ שכאן

אהבה שונאת

כמה ילדים צריכים עוד למות

על מנת שתפסיקו

לעשות אהבה שונאת?

אם תשאל

העולם מתחלק לשניים

השואלים

ואלו שאינם

 

אם תשאל

מי אתה

תדע

שהינך

מסביב לאולי

מסביב לאולי

 

אחרי שאני עולה על גדותיי

אני נותר עירום

מכונס כעובר

שוחר לטרף

ואכול ידיים

ואז צריך שוב לכבוש את עולמי

ואז לא צריך דבר

קו מותנה

אופק מרוצה

אחרי שארוקן את האמבט

אשאר לבוש

מחלצות חילוץ

מבט חלול

אני אקח את הנוף לטיול

בכיסיי

מסע מסביב לאולי

לאחרונה רוצה פחות להשליך פיתיונות

ויותר ויותר לזרוק את החכה

אבן בוחן

אבן בוחן

 

נפשי

אבן הבּוחַן של חיי

 

רשימותיי

קווי החיכוך הנותרים עליה

 

ומילותיי שלא נכתבו

הן עדות מוצקה ובלתי קיימת

לזהב טהור

מהסוג שלא זקוק לבחינה

הוד

הוד

 

תוואי חדש נחנך בצד השני שלי

החצץ מזמר בקצב ההליכה

נושמים התבהרות

הכפר מדמה עצמו לרישום קנבס

אני מדמה עצמי ער

מיתרים מזמרים נשמות עתיקות

שפגשנו לרוב בהרים אחרים

חורטים על גופנו אפשרות של שמש

חורצים את קו האופק בחלימה

לומד לא לאחוז אלא להתבונן

באהבה

הספדית

אל לנו לדבור הספדית

על גלים

שנדמה שנושקים לעקבינו

שעה שאחיהם התאומים

מתדפקים על בהונותינו

הבא אותם הביתה

הבא אותם הביתה

 

הבא אותם הביתה

את כולם

את הצעדים ואת הריצות

את המצמוצים והבהיות

את עמודי הברזל והבמבוקים

את האיטיים, המהירים

 

הבא אותם הביתה

את רגעי החסד והתסכול

את החמלה נטולת הגבול והזעם הכלוא

את המוכרים והזרים

את שהיו ואולי יהיו

את הרחובות הסואנים ושדות החיטה

את נעוריך את בני זקוניך

 

הבא אותם הביתה

את הצחוק המתגלגל, טיפות המלח

הדיו והסרגל, הדם המשתולל

את פעימות הלב, הבהובי מחשב

את השהייה והיווצרות הבעיה

את כוסות התה, את המפל

את הרובים ואת הדגל הלבן

את חבריך ופני אוייביך

 

הבא אותם הביתה

את המיתרים הרוטטים, שקשוק סירים

את נדודי השינה, את החלום הזכור

את מטבעות כיסיך ומטבעות לשונך, את טבעך

את מזמורי הנהיגה, את השירים שבמחברת

את הגניבה, את השאיפה

את פסגת ההר, הגיא המוכר

 

הבא אותם הביתה

את ריצודי האור, את אדוות האגם

את הידוע והנסתר

את שעוני היד והמטוטלת

את הוָלָד הרך והפצע המגליד

את הסתיו החורף הקיץ והאביב

את שמי היום, אדמת הלילה

את רשרוש החצץ, נעימת המדורה

את המושב האחורי, מראת השירותים

את סבון הידיים וריח הפה

את מגע העץ וטעם התפוח

 

הבא אותם הביתה

את הנגינה הראשונה, את הפרידה

את הקו המתערסל, את נקודות הציון

את הימים השנים השניות השינויים

את האותיות והצלילים

את פלטת הצבעים ואת סדקי הקיר

את המרפסת, את עליית הגג

את גזרי הנייר והציפורניים

את חיות הבר, את הכלובים

את השאון והאסון

את הראשון והאחרון

 

הבא אותם הביתה

את המורה והתלמיד

האב והבן

הרעש והשקט

את האין ואת היש

אותה אותך אותו את זה

את פני השטח, הצומת והבטח

את הנקיק והאצבעות

את הכוכב והכמיהות

את הרעידה ואחרי הסערה

את ענני המלחמה, את שבשבת השלום

את שנאת אהבתך

יגונה של שמחתך

את התמונות, הזיכרונות, את העתיד לקרות

את כל מה שהיה או היית

ומה שיכול להיות

 

הבא אותם הביתה

 

הבא אותם הביתה

צא ממפתן דלתם

ולך לך

כדי להביא את עצמך

להביתה משלך.

ומי שבין לבין..

הרגע הגעתי

ואמשיך

ומי שבין לבין…