רשימת השירים

רשימת השירים

אנחנו

אני כל הזמן מרגישה שאני לא לבד

 

אני כל הזמן מרגישה שאני לא

 

אני כל הזמן מרגישה שאני

 

אני כל הזמן מרגישה

 

אני כל הזמן

 

אני כל

ונדמה לפעמים

ונדמה לפעמים

ששנים רבות נעתי בעריסתי

בחוסר

מנוחה

 

ונדמה לפעמים

שחלפה שאיפה מאז עזבתי את

רחם

אימי

 

ונדמה לפעמים

שנקביי אינם יכולים להתמלא כמו

שהייתי

רוצה

 

ונדמה לפעמים

שהגשם אינו מנווט אל האוקיינוס

אלא

נגנב בשצפים וקיצופים אל חדר ענק

במסדרון ארוך עורק משני קטן

של מאגרי דמעותיי

אני יודעת לצחוק

אני יודעת לצחוק

ולבעוט בכדור

אני לומדת ללכת

אבל אני יודעת לצחוק

מבפנים בפשטות

כי מצחיק

ואני יודעת

 

אני מסמיקה

באביב

רק חלק

לשכוח כדי להיזכר שהתמונה הרחבה
רואה במסע ההזכרות רק

אולי תוכל לגעת

ל ש כ ו ח  כ ד י  ל ה י ז כ ר  ש ה ת מ ו נ ה  ה ר ח ב ה  ר ו א ה  ב מ ס ע  ה ה ז כ ר ו ת  ר ק

אולי תוכל לגעת

אני ממששת את עצמי

רוצה לדעת מה מתחת לעור

רוצה לזכור

כל בוקר

כל יום

לכלוך קטן על המראה

מזכיר שאני בעצם בלתי נראית

ואם הייתם רואים

כיצד הייתם מכנים את האותי שלכם

 

אולי תוכל לגעת בי יום אחד

מגע נטול רצון

כדי שסוף סוף

ארצה

אשה של הים

אשה של הים

הנחלים מקועקעים בכפות רגליי

האבנים נוטות לשתוק כשאני קרבה

ואני מכבדת זאת

הקרניים נשברות בתוך עיניי

האדמה נוטעת גרגיריה בידיי

והנחל מפכפך תוויו

הייתי רוצה להיות

שמיים

 

שקופה

ורואה

הכול

כשזה ייגמר

כשזה ייגמר

והקימורים יסותתו עם אבן

ריחי לא ינשוף בין פרחים

המעטפת תירקב ותירטב

ויהיו זעקות בליל ירח מלא

כי אני אחלום שאני בוערת

אתה תרצה לגעת?

כששחור יטבול בלבן

ואהפוך גרגירים

ועיניי חלולות יהיו

ושיערי קש

ואפילו תמונות על קצה שידה

יתבלבלו ויתהו אם הן שקר

תוכל ללטף?

אני רק ארצה להרגיש לרגע אחד

שאתה יכול להמיס את הזמן

ולהדביק עם רוקך את יופיי

אם רק תגיד שתהיה פה כשזה ייגמר

אוכל להתחיל בשקידה

להסתיים ללא פחד

זה _____

                         זה _____

                 שמכיר כפות ידיים

                     כמו שבילים

           ויודע להתעטף בדגל הלבן

               ולשרוף אותו בזמן

             וכשזורח הירח

                   ובפנים מחבואים

               נשאלות בי שאלות

                   בצורות

                    ללא

                    שום

נזכרתי שעה שהתרחקתי משפתיך

נזכרתי שעה שהתרחקתי משפתיך

שאני אחת שיודעת לשקף

הדהדת בי יערות ורשרושי כשפים

ושמת תחבושות במקומות הנכונים

וחיבקת תחת שמיים עם ידיים

נכונות ועצותייך בנו בי קומה

שלמה בלי תהיות

אבל

אני יודעת מי אתה

אני יודעת מי אתה

אני יודעת מי אתה

אני יודעת מי אתה

אני יודעת מי אתה

אני יודעת מי אתה

אני רוצה לחיות

עשרה צעדים ועשרים קילומטרים

בשביל להיות שוב בכפר מוכר

שם אלטף עצמי לישון

שם אכבס את דעתי

שם אחבק אותך

מרחוק

כי רק שם אתה תראה אותי מתה

ואני אתחיל לחיות

אולי מעולם

אולי

שלושה

שלושה

זה יכול להסתדר לי

כמו זוג

כמו מים שקטים

ושלוש(ה) כסאות

החיה

אני יודעת איך ללטף את החיה

רק לא בטוחה מה היא

אז לא בונה לה סורגים

ובימים קרים

כמו אלו אשר צועדים

אני משחיזה את ליטופיי

עד שלא ארגיש את

עדינות ידיי

וכך גם פרוותה

אם כזו היא

תהיה עדינה אליי

ואם היא

לא

מה שהיא

תמיד אפשר פשוט לומר

את האמת

אם הייתי רואה אותך

אם הייתי רואה אותך

הייתי רצה

בין כל העצים, האורנים, מדרונות סלעים

הייתי רצה

יחפה

עד לשם

אליו

והוא, אם הייתי רואה אותך

היה יושב סבלן על גזע עץ עתיק

ממתין לי ללא ניע

יודע היכן ואיך פסעתי במרחק

יודע למה באתי

אם הייתי רואה אותך

הייתי מביטה בו

כדי לדעת

אם אפשר

 

בחורף, כשהכול יהיה רטוב מידיעה

תספר לי איך הרגיש לך לדמיין אותי

פוסעת על הבוץ בדרך לאמת שלי..

אני כאן

אני כאן

כמו מים

 

הלב זועם

כמו שור

 

אני רודפת

צדק

שאין בו חמלה

 

וככה זה כואב

יותר

 

כסא ותנור

מנמנמים אותי

זו העריסה

הכי רכה שלי

 

רוצה להיטמע בקירות

עד שנתקלף

אחת אחד

 

יודעת

אתה?

 

 

ביקרתי אותך במקום ללא ידיים

מאיפה כל הרעש הזה?

 

 

מתי?

 

 

אחר

מוכר

זר

הכול ביחד

 

עם החיוך הפנימי

 

של שניים

שהוא

אחת.

לחזור

כמו שאר העלים

נשרתי

האדמה בוחרת

את מי להפרות

תמיד היה בי פחד

עקרות

 

בחרתי

בלי שמלה

אני יודעת היכן

ואיפה לצוד

לרחוץ בעירום

לטפטף טיפת דם אחת

של כנות

 

הם רוצים שנדליק מדורות

באור יום

 

אני רוצה ללמוד לסעוד

עם השמש

 

אני רוצה לחזור

רוצה

עד שזה כואב בחזה

בראש

בין הרגליים

 

רוצה לחזור

ולא יודעת

 

לאן.

ועודני נאבקת עם אותם השדים

ועודני נאבקת עם אותם שדים

את ואתה ואנחנו

אין יכולים באמת להזדהות

יש פרט חסר

בציור

אין רקע

ותוכלי לדבר על עיניי

ותוכל לשער את בגדיי

ונוכל לפזם את פזמיי

אך מה יהיה על קווי תבליטי

מי יצעד בם

ומי ידע להנחות את ידי

דרך נוף חלונות

או שקעי חבל ארץ

אתם אינכם יודעים מאיזו

רוח שמיים

הפצעתי לכאן

ואני איני יודעת

האם לנשוב לאחור

או לעמוד דוממה

קדימה

לזמר בדממה

. הייתי רוצה שיהיה לי אכפת ממך יותר מעצמי

 

שם

במקום

הזה

תתנגן

דממה מתוקה

כשזה מתפרק

כשזה מתפרק

איני צולחת את השלולית הקטנטנה

הכרית רועדת בידיים

החום מתקרר ללא התרעה

הנוף תחום מסגרת

בדף שורה אחרונה

אהבה נראית נסתרת

הילה מוחלפת באדווה

תחת השיבולים השפופים

אני כורעת

ואין בי שמץ

ידיעה

כיצד ללטף את עצמי

כי זה מפורק

ועליי

להבין מחדש

מהי מחילה

יחד לצד תנור

יחד לצד תנור

אני מאזינה

לכאבים בציר הזמן

פתאום

לשבת ניצבים

אחד לשנייה

לא מרגיש לי זר

ואני איני זרה

לעצמי

כלל

לאהוב כראשונה

מטר צופנים

וירח של דמדומים

וכל מה שבחרת לנטוע

וכל מה שאומרים האומרים

סודות של תהום

וזרע של פיסוקים

וכל מה שידעתי לשתוק

וכל מה ששורפים השורפים

פניות בהיסח

וכותרות של פרקים

וכל מה שנותר על סדין

וכל מה שעוטפים העוטפים

טביעות עיניים

ומנורת ליל מנוחה

וכל מה שאמרתי לך

אני זו שאמרתי לך

 

לאהוב

באתי

באתי

כמו מוזה

הגל השקוף

שנעלם

אל תטריד

עצמך בעצמי

אומרת

היא

שאני

אם

עלינו

להיות

עוד

יהיו

שלוש

נקישות

נוספות

גם אתה

כשאני פוקחת עיניים

עוד לפני הגיון

עוד לפני גלגלי האנוש המשומנים

עוד לפני שאשטוף אפרש ואפרוש

עוד לפני מחשבה של מילה של לדרוש

 

במקום הקטן בלי הזמן

שלא כאן

יש רק שאלה

הרוכבת על זרם הדם

 

גם אתה

אני נושמת לך

אני נושמת לך

את עצמי

בין פיסוקיך

רוקמת חלום

שקטה וכואבת

רופאה של הזמן

מטוטלת, מראה ומכחול

לא מכאן

 

באת כשבאת

אירדם כשאדע

נלך כשנלך

סימפוניית מיטה

 

אני רושמת לך

את עצמך

דרך שמיכותיי

נוטעת מקום

עדין וטרי

ניצן ראשון ועתיק

של הדבר שאני

אתה אתה

על מה המהומה

מחסור בהבנת עצמך

הֵרָגַע

יש מספיק ממני לכל

אתה יכול

ליפול

ולהירגע

 

הנח ראשך על הכר

הנה

אתה נזכר

שאתה אתה

מודה שמפחדת

מודה

שמפחדת

ונוטה לפזר

אתה מאמת את עורי החדש

בזריחות

אולי אתה זוכר

כואב לי לחשוב על לאבד

עד שהפסקתי לחשוב שיהיה לי

 

האומץ

להתערבב

עוד לא בידיי

אבל אם תישאר

ולא תברח

אוכל

להתבונן בחסר

וזו התחלה

 

מפחדת

אני מודה

לך

על כך

הבט

הבט

הבט אליי

הבט אליי

ביקשתי

לאט

לאט מדי

לאט מדי

איחרתי

שונה

דומים ימיי

דומם אך חי

ליבי

אתה

קרוב

ייתכן

שאיני

יודעת

כיצד לנהוג בטוב

מדוע לתפוס הלאהוב

איני יודעת

מספיק

לא אותי ולא אותך

תבוא העת

בדיוק

מרפק למותן

רפרוף סודות הפוך

תביטי

זה בכלל הפוך

מה עוד

שלא נתת

את שורש

כל

קנקן התה

ניקוד סגול

מספיק

שטיח לאחוז

אני רואה

לבזוז

נעים

כשנגמר

והיום

יהיה מחר

בבוא

הבוא

תבוא

העת

וגם זה צריך להיות

וגם זה צריך להיות

כששוקעת

השריפה עמוקה

אני נגועה במחשבות לא שלי

ומתקשה להיזכר היכן עד רגע חיבקתי

כמה זריז השינוי

כמה סבוך המבע החדש

נותר רק

להאזין לרגבים המתפצפצים

לצעוד לצעוד

אני יודעת

עד הזריחה הבאה

אני ראויה להותירך

אני

ראויה

להותירך

בזכות

קבלתי

לך

ושוב

אמש הכוכבים שאלוני

אמש

הכוכבים שאלוני

מה השתנה

ופי

הידוע במילותיו

נותר חתום

לא כי לא הייתה בי תשובה

אלא העדפתי

להשאיר להם

את מלאכת הניקוד

הראה לי

הראה לי שעליי לראות

 

למד אותי את שעליי ללמוד

 

בכאב

 

בשמחה

 

בזעם

 

בחמלה

 

 

ואשאר

על מנת לעזוב

קריאתך

קריאתך

 

חבויה בגאווה סמוקה

תחת ציפות של ציפיות

 

קריאתך

 

מלמדת אותי להחיות

מהלכים אבודים

 

רטוב

נוזל במדבר ההתעטפות

 

קריאתך

אאזין עד שתשקוט

אזמזם עד שתרגש

עד שיחד נקרא למישהו

כמו משהו

השלווה יפה לך

השלווה יפה לך

ריסיך עגולים בפשטות

מגנים על הבריכה שתחתם

ואנחנו כל מה שאנחנו

אם תביט בי

תיזכר

בכל מה שאי פעם לא ידעת

מילים יפות לך

קדושה של רגעים

כיצד ידעת לשמור אותי בזמן..

הקבלה

יפה

לך

יום הופך ללילה

השמש רטובה

ואפשר לעוף בחלימה

כשאתה מרשה לצבעיך לרקוד

אל תחדל

אל תחדל לעולם

אהיה יפה לך

תזכור

מזמור הולדתך

לא קיימת גדר

בינך לבין מרצפות השביל

לא קיימת חומה

בין עיניך לשתיליך

דלתך פקוחה

וידך נחה

שיערך שולחן מחשבותיך

מצמוציך תווים

אתה בוחר מי ישיר לך

את

מזמור הולדתך

נפגשנו כבר

נפגשנו כבר

ילדי, אובדן ימיי, אהובי, זרות עיניי,

משכימי, מרדים רגליי, עורבי, שותק וחי

עורפלנו כבר

זרי, מורה ספריי, בוחרי, רודף שמיי,

גורי, טווה קוריי, שולחי, אבק ידיי

נזכרנו כבר

דומי, מיתר תוויי, בוגדי, שיעור מידותיי,

עונגי, מוכר בגדיי, אושרי, מטר קוויי

שתקנו כבר

זמני, זורע שדותיי, קוצבי, שורת חיבוריי,

דמי, יום מיָמַיי, קוטבי, שינוי התוואי

חזרנו כבר

שבילי, כוכב תקרתי, שולחני, אבן סיתותי,

מעילי, צינת לילותיי, לפידי, ערבול שפתיי

נגמרנו כבר

שערי, נחיל דבשי, מדברי, עשן גגותיי,

מפתי, זכוכית מֵימַי, תשוקתי, ענף עליי

 

אפשרותי, בערת גזעי, כאב חזי, סיום תוגתי,

כבר, תכף ומיד ולעולם לא, עכשיו

גם נאהב

מי לימד אותך לעשות אהבה

לבנות מגדלים

לחבר מילים

לצעוד ולנוע

 

למתוח סדין

ליטוף עדין

ריקוד פרוע

 

שאלת הגיון

שמחה ויגון

הזזה של מבט

 

סיוד קירות

התרות וקשירות

הנעת המוחלט

 

ספירת כוכבים

ניווט מרחבים

שלמות הקרוע

 

לצחצח שיניים

לשטוף ידיים

נימוס בהמון

סיבוב מפתח

טעם וריח

שפיות שגעון

הרמוניה ויופי

בחירות בתוך אופי

צחוק ורצון

עצימת עיניים

חיבוק בשניים

עלייה במדרון

 

לשבת

לקום לנשום

לתקן לספר לחשוב

לסיים לשנות למנות להקיז

להעז למתן לגוון ללבן לשתול

לשמוע לעצור לנגוע

ואפילו

לכתוב מילה

 

אבל מי,

מי לימד אותך לעשות אהבה?

כל זה כבר קיים

הייתי רוצה

ועודני

להשיל את העור

שהנני

ולהביט תחת

פנס שמש

ולחלוק

עם כל מי שירצה

את שרטוטי תשוקתי

 

ורציתי להיות

באינני

עבור אפשרות

של לראות

גם אותם

מביטים

באתה

שהרגשתי

ובעצם

כל זה

כבר קיים

גם הפרח מביט

גם

הפרח

מביט

על

משהו..

הפיצול

אתה כל הזמן מרגיש

לא כי אתה כל הזמן

אלא כי אינך לבד

ונחזור על עצמנו

פעם אחר פעם

לעתים באדווה

לעתים במבול

ונהיה הפכים וזהים

ונלמד את תעתועי הזמן

נכאב אובדן

נחגוג הולדה

נשתקף עד שנביט

נחצה את הגישוש

את עמקי ההכרות הפנימית

ההתוודעות לאחר

הנפילה

נסתעף במפלי הסלידה והתשוקה

נרוץ יחפים על הגבעה

כדי לרקוד את כל הטרם קרה

ונאחז בידיים משחררות

עד שנדע

שאין