רשימת השירים
רשימת השירים
מעל העננים מאירה שמש
כפי שליבך פועם
גם כשעיניך דומעות
כך גם מעל העננים
מאירה שמש
תמיד
.
מלחמה לשלום
וכתתי חרבי לעט
עוד בנעוריי
ללא ידיעתי
התכתי
יצקתי
שתיתי
השחזתי
פעמתי
מילות אהבה
כדי שבבואי
לשדה הקירוב של חיי
אדע לנעוץ כה עמוק
עד ישקה הפצע פרח
עוד בטרם יוקז הדם
שורותיי
מספרות
מלחמה
לשלום
האביב
טיפות טל עירומות נוטפות במקצב
סודי הידוע לַכֹּל
פרחי חרדל וחרציות מפהקות צהוב
אל תוך חלביות השחר
אשכולית בשלה להריון מודיעה לאדמה
בנקישה אחת ויחידה
ומגיעה בתעופה למפתנה חסר הגבולות
שתי רגלי ציפור אוחזות ענף
מבט הולך על ארבע
מונף אל על
קרני שמש מקלפות קרום שינה
בלתי נראה מכל הנראה
המתבונן ישתנה לתמיד
שוב
האביב כאן לתחייה
איך אני תופס אני..
איך אני תופס אני
מי הוא הרשע הרודף אותי כמו צל דביק
האם אוכל לעשות אהבה עם
מחשכיי
להוליד אור היודע לצעוד בעיניים חשופות
הוסר הלוט
בקרוב יתפוגג הערפל
עירומה אהיה ואטמע במראות
רק אנחנו מחליטים את כהות החומר
בהירות התודעה
אני מוכן להתפשט ממני
וללבוש אותי
שריפה או מדורה
כך או כך
הניצוץ
כבר
בליבנו
מתחת לנהר זורם נהר
מתחת לנהר זורם נהר
אמרה לי אֵם הזאבות
האם אפשר להקשיב בכל הכוח
אני רוצה להרפות בכל הכוונה
משתדל בקצוות של העיניים
לראות את להקתי מכשכשת בזנבה
לראות את בנותיי מצחקקות במרפסת
גבולותיי הגמישים עונים לי בתקיפות
אני לוגם עוד לגימת עדנה
מביט בדבר לו ייחלתי כעובר
המסע שוב קורא לי ללטפו
בידיים אוהבות ומילים של מלווה
אני מתיר את חבלי הלא לדעת
בנשיפה פשוטה
ומהרהר בין הגלים על כך
שאולי מאחורי השמש
מאירה עוד שמש
מגרד לי בקצות האצבעות..
מגרד לי בקצות האצבעות
אולי בגלל שאני
מפחד לכתוב
את שחשבתי שמחקתי
לתמיד
אל
בשממה אבדתי
שממה המלאה פרטים
כעסי בוער ואינו מתכלה
ההרים מדגדגים רק את קצות תקוותי
איך אוכל לזעוק את שכואב בי
אם נקרעו מיתרי קולי
קיר אבן
יש בו חרכים
בצילו של עץ השיטה
לא דוקרים קוצים
גזעים עתיקים בוהים בי בוהה בהם
מבקש תשובה
בשתיקתם
המפרה נתיב רוחות חד כיווניות
הם מנגנים לי התחלה
אל פחד אל כעס אל כאב
אל המקום בו
כבר למדת
לא פעם
להוליד
אהבה חדשה
זה המקום
זה המקום
בו איבדת הכול
זה המקום
שיזכך אותך
זה המקום
בו הומלכת לחיות את חייך
זכות
השמורה
לצועדים
צעד
אחר
צעד
רוחך
אל
תפיל
רוחך
נשוב
שוב
ושוב
ושוב
לרווחה
בבואה
בבואה
שהאדוות שריפדו התגלמותה
רוו מלתפוף על שפת האגם
נותרת לזכור בין טיפות
והן מתגלות רק כשפורטים את
מימנו
בבואה
למפתן ציורך
תיוולד הכרה
ק
ב ול שהינך
כ
על המטפל
על
המטפל
לשמוע
את
דברי
המטופל
כמו
נאמרו
ב
ש
פ
ת
ו
לשון רבים זמן הווה
לשון רבים זמן הווה
באומץ אי הידיעה היודעת
צעדנו אל מחוזות הידועים
לזרים
היכן הזרים המוכרים לנו
שיספרו לנו סיפור של דרך
כל חוויותינו יודעות
לספר לנו סיפורינו
הנראים כמעשייה
אנחנו
כל
כולנו
בחלומך
בחלומך
בבואת עינייך
רואות
אדוות זעירות
במי מים חיים
שלתחושתן
האֵם היא בת האֵם
זמן
להשתקף
בבהירות
שתרווה
באהבה
את האחרת
הידועה מכל
הברוש
הברוש
היה מושך
את מי שהייתי
ראיתיו
כמכחול נטוע
מונף אל על
מתריס בפני צבעי שמים
שנענעו ענניהם
שעה שהוא
היה נותר עומד
דומם
אוֹצֵר כוחו
זוקף סנטר חד
מיוחד
אבל לבד
לבד
היום אני פרדס.
~
הגל לא נאבק בַּנִּקְרֶה בדרכו
אלא רק מתעכב איתו
למגע של רגע
~
קולות מן הסלעים
אינם רק שריקת הרוח
המבשרת המצאותם
הן גם שירת הרים
לרוח התקופה
~
הנקב בזכרון
ייראה קטן
אולי כי העולם שכח לעמוד בהשתאות
אל מול חריץ המקום האלוהי ממנו בא
~
אין דבר היכול לעמוד כנגד עדינות
ומכך ייחודה של השינוי
מפני שתוגדר מחדש המילה מלחמה
ההולך במדבר
מה רבה מנגינת צעדיו
של ההולך במדבר
ומה
רבה
מנגינת
שהייתו
להתעורר
מדוע חלום
בזמן עֵרוּת
נחשב מאוויינו האדירים
וחלום
בזמן שינה
נחשב פנטזיה ?
ל ה ת ע ו ר ר
עץ השיטה
ניחוח עץ השיטה
תמימות מתקתקה
כמו מים
מרחב
במדבר יש מרחב
לכל שריטותיי להחלים
לכל פצעיי להגליד
לכל שירי ליבי
להיכתב
והשמש מגיעה..
והשמש מגיעה בכל בוקר
צובעת במכחוליה העדינים
את כל מה שנח מלהיות
בחשכת הליל החולף
כלים
תמיד
יהיו
כלים
בכיור
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
וטוב
שכך
אם יש דבר אחד שאני יודע..
אם יש דבר אחד שאני יודע
זה שכיף לתת מתנות
את כל השאר
צריך לקבל
תרגיל במילים
בפסגת ההר
מצאתי עצמי שר
שוב ושוב
שיר מוכר
.
הגיע הזמן
למות בכל הכוח
לחיות בעדינות
.
הייתי רוצה שתרקדי
כמו
שהייתי רוצה שתרקדי
.
צלילים ידועים מנגנים
במקום בו לא נותר מרחב
אפילו להד נשימותינו
וכמובן שלא נוכל לנגן
אלא רק להאזין
בשקט
לרעש ידוע מראש
.
יש שינוי
שאין שני לו
זה תמיד לא ידוע
מתי נתעורר
תרגיל במילים2
בעתיד
אהיה עבר
זה די מוזר
שחשבתי על זה
בזמן הווה
.
גם המערבולת זוכרת
קווים ישרים
.
צחוק הוא מקום בו
מתגלגלים
הרע והטוב
.
ים
אתה כה רחב
ועם זאת
אין לי היכן להניח ראשי עליך
ים של אירוניה
.
כמה יפה
ל ה ב י ט
ל ה ת ב ו נ ן
ל ר א ו ת
ל ד ע ת
תשוקותיי משתנות..
תשוקותיי משתנות
כאביי משתנים
פחדיי מתבגרים
צעדיי נעים
אהבתי פורחת
נדם הדם השחור..
נדם הדם השחור
קפאו ידיי
מילים לכודות במפרקי רגליי
קריאת אביב
דוחקת לידה ידועה
של האומץ להעיז ולנסות
פעם אחר פעם
להתיר כבלי פחד
לטפס על עץ
מישהו בי יודע
צמרות אופק
אצבעותיי מגששות
ענפי דימוי
שיוכלו לשאת
את המשקל שנאגר
בכיסי ליבי
במרתפי נשימתי
וכשאגיע, כשאראה, אדע
וייפתח הפה
ציורי מסעותיי
יכתימו בתשוקה את הלבן
יתאחדו שוב
הדיו, הדף
הגיבור והדרך
אני
והלאן . . .
מאחורי -----
מאחורי מסכות
הבריות
יודעות מחדש
את דבר חיוכן הפנימי
להירגע
להירגע
להיות
ברגע
אין שני
הילוך שני
אין שני לו
הדרך
הדרך
היא
דרך
הדרך
-
ככל שאני שוכח
מי הייתי
אני נזכר
מי אני
המדורה
המדורה
י
ת דלק
ו
בבוא
האש
אתה כותב אני ומתכוון
אני רוצה שוב להיות
אני
גבוה, רחוק
הכול יהיה לנקודה קטנה
אפשר יהיה לזכור
את המרווחים שבפרטים
לפתוח, לחפור
היה פה פעם פצע
אני יודע אותו בבהירות
מי יחזיק ידינו
אם לא ידינו
כינורות או תופים
הריונות ומפלים
מים עומדים
או מים זורמים
אתה כותב אני ומתכוון
אתה כותב אני ומתכוון
מערבולת בלי סחרחורת
עט שלומד עפרונות
ועשן של מדורה
המחפשת ריקוד
חופשי
לשאול, בקול
עד שיענו העצים
עד שיסובבו ראשם הפרחים
עד שתוקם האבן
עד שיישקטו המים בתוכי
איך מתי כמה ואיפה
לעד הלמה יישאר ברור
שוב להיות אני
להיות אני
אני
אתה כותב אני ומתכוון
אתה כותב אני ומתכוון
אנחנו
אני שב אל הבוקר
אני שב אל הגשר
וריצודי אותיות
החיפוש הנושן
היכן להניח כל אות
ומתי להשכיב ראש על כר
כל המוכר כבר אינו מוכר
כל הידוע נשכח
מי יצלח את אתגר תיאור
הרוח על העור החשוף
כמו לספור כוכבים
על קנבס הליל
בוקר
הוא
בוקר